טוביה בן משה 'האבל' טוביה בן משה , בן המאה האחת עשרה , נסע לירושלים כדי ללמוד בה . במאה החמש עשרה אמר עליו אליהו בשייצי שהוא היה תלמידו של ישועה בן יהודה , אך בשל גילם של טוביה וישועה , נראה יותר שהשניים היו תלמידיו של יוסף אלבציר . מתעודות הגניזה ידוע לנו על חייו של טוביה בן משה יותר משידוע לנו על תולדותיו של כל חכם קראי אחר . כאמור בפרק הקודם , התחתן עם גויה ביזנטית ונולדה להם בת . עם בואו לירושלים עזבה אותו אשתו , והוא דאג מאוד לשלום הבת . לאחר זמן מתה הבת , ואשתו התגיירה והצטרפה אליו בירושלים . לטוביה בן משה היתה קריירה ציבורית מרשימה . היו לו קשרים הדוקים עם האחים התסתרים בפסטאט , והם כנראה שהשיגו בעבורו את המינוי המכובד של הממונה על אחוזות הממלכה בארץ ישראל , משרה שהיתה לו ממנה הכנסה גבוהה למדי . אחר כך הסתכסך עם התסתרים , הודח מתפקידו , ושלטונות המס המצריים אסרו אותו . ביקוריו החוזרים במצרים נועדו לתקן את יחסיו עם התסתרים ולשפר את מעמדו בעיני שלטונות המס . דברים אלה נזכרים בשני מכתבים שלו ממצרים משנת 1045 בקירוב ומשנת . 1048 במכתב השני הוא מתלונן על קשייו הכספיים : איש אינו עוזר...
To the book