הקראות ומגילות ים־המלח

חוקרים אחדים סברו שקיים קשר בין התנועות הקדומות שהתנגדו לתורה שבעל פה ובין הקראות . לא 1 ן דה מוךנה ( ריא"ם ) מוונציה ( 1648-1571 ) היה הראשון שגרס שיש שורשים צדוקיים לקראות . אברהם גייגר , ( 1874-1810 ) ממייסדי היהדות הרפורמית , סבר שהתנגדותם של הצדוקים לתורה שבעל פה נמשכה ברציפות עד תקופת הגאונים , ושהקראים היו יורשיהם הישירים של הצדוקים . חוקרים אחרים , כגון א"א הרכבי , ש"א פוזננסקי וס"ו בארון , החזיקו כמוהו ב'תא 1 ריה הצדוקית . ' התאוריה הזאת התחזקה כאשר גילה ש' שכטר את 'מגילת ברית דמשק' בגניזת קהיר , וראה בה מסמך צדוקי . אף על פי כן קשה להוכיח שעקרונותיהם של הקראים ומנהגיהם דומים דמיון של ממש לעקרונותיהם ולמנהגיהם של הצדוקים . כאשר התגלו מגילות ים המלח , התברר אופייה האמתי של ' ברית דמשק , ' וה'תאוריה הצדוקית' איבדה את רוב תומכיה . עתה סברו כמה חוקרים שמגילות ים המלח הן שהשפיעו השפעה ישירה על הקראות . האפשרות הזאת עוררה עניין בשל הדמיון הרב בין אמונותיה ומנהגיה של כת קומראן ובין אמונותיהם ומנהגיהם של הקראים . שתי הכתות , שאף משתמשות בביטויים דומים , מתנגדות לתורה שבעל פה ; מחפשות ...  To the book