רומזים, נרמזים וביקורת הנוסח

יאיר זקוביץ א . ראש דבר המחקר הספרותי הענף של המקרא מכאן והעיסוק הגובר בפרשנות פנים מקראית מכאן , מעוררים עניין רב בגילויים של אינטר טקסטואליות בשיח שבין יצירות ספרותיות במקרא . המודעות לרמיזות סמויות של יצירה אחת למשנה מעמידה לשירותנו כלי חשוב לביקורת הנוסח , עד נוסח שנשכח עד כה בקרן זווית של הדיון הפילולוגי : טקסט רומז . הטקסט הרומז משקף היכרות עם נוסח כלשהו של הטקסט הנרמז , בין כזה שנוסחו זהה עם נה"מ ובין השונה ממנו . כאשר יעיד הנוסח הרומז על נוסח סוטה מנה"מ , יש ויצטרפו אל עדותו עדי נוסח אחרים , אך יש ועדותו תהא עדות יחיד . למותר לציין שגילויו של נוסח סוטה אינו עדות לנוסח עדיף דווקא , ממש כשם שרמיזה לנוסח זהה לנה"מ אינה מעידה בהכרח כי הנוסח תקין . כל עדות לנוסח נרמז חייבת להידון לגופה ; דין אחד לעד נוסח זה ולשאר עדי הנוסח שאנו מורגלים בהם משכבר הימים . בחיבור קצר זה אינני בא למצות את התופעה אלא רק להסב אליה את תשומת הלב , להציג את חשיבותה לביקורת הנוסח ולתת בה סימנים . ב . הרומז מעיד על נוסחו המשובש של נהמ" — 1 הכתוב בחבקוק ב ג , "כי עוד חזון למועד ויפח ז זז ולא יכזב , " משובש , וי...  To the book