סיפורי המבול שבתורה ושאלת נקודת המוצא של ההיסטוריה

ברוך יעקב שורץ המבול הוא "פרשת המים" בתולדות האנושות . בעוד שביחס לתולדות עם ישראל מגלגלת המסורת המקראית עלילה ארוכה רבת שלבים , ביחס לתולדות העולם בכללותו היא מבחינה בין שני עידנים , שתי תקופות , בלבד : זו שלפני המבול וזו שלאחריו . פירוש הדבר הוא שבמחשבה המקראית העולם הזה , העולם שאנשי המקרא חיו בו וגם אנחנו חיים בו , היינו העולם האמיתי שחיי האדם בו קצרים והעמים פזורים על פני תבל ומובדלים בלשונותיהם , איננו העולם הראשון שהאלוהים ברא . האל ברא עולם אחר , ורק אחרי שהתאכזב ממנו והחריבו הוא בנה את העולם המוכר לנו , וחיי האדם והאומות התחילו להתנהל כסדרם הנצחי . המבול מציין אפוא את תחילת ההיסטוריה האנושית כפי שהיא , ומה שלפני המבול שייך לפרה היסטוריה . אנחנו — כך גורסת המחשבת המקראית — כל היצורים הקיימים בעולם כמות שהוא , כולנו בני נח ולא בני אדם . בדברים הבאים אני מבקש לדון בכמה מן השאלות הרעיוניות שמצב עניינים זה מציב לפנינו . מה גרם למבול — כלומר , מה רע מצא ה' בעולם של מעשה בראשית שחייב אותו להחריב אותו ? וכיוון שהתאכזב מעולמו וגמר אומר בליבו להחריבו , מדוע בנאו מחדש לאחר מכן ? ומדוע הח...  To the book