ילידים או עולים — תפיסת המוצא של ישראל ושל עמים אחרים במקרא

נילי ואזנה כינון עם ישראל היה חלק מתופעה רחבה יותר הקשורה לשינוי חברתי , פוליטי וכלכלי , שעבר על המזרח הקרוב הקדום בסוף האלף השני לפנה"ס . המחקר הארכיאולוגי וההיסטורי מלמד שעם ישראל היה רק עם אחד מבין עמים רבים שנתגבשו באותה עת ומילאו את החלל שנוצר במרחב הסורי הארץ ישראלי עם התמוטטות מערך האימפריות , וביניהם עמי עבר הירדן המזרחי — אדומים , מואבים ועמונים , וכן ארמים ופלשתים . רשימות יחס ומסורות אחרות במקרא מורות , שלמחברי המקרא היה מושג היסטורי מהימן למדי על אודות זמן ההתגבשות של העמים השכנים . המקרא הכיר בצעירותם היחסית של עמים אלה , וייחס את ראשיתם לתקופה מקבילה לראשית עם ישראל , ובשלב מאוחר יחסית בתולדות האנושות . קו היכר נוסף קושר במקרא בין ישראל ובין העמים הנזכרים : כולם מתוארים כעמים שנתגבשו מחוץ לארצם ושבאו אליה מבחוץ , כלומר עולים ולא ילידים . בניגוד לתודעת ה"צעירות , " תפיסת המוצא החיצוני איננה נתמכת על ידי הממצא הארכאולוגי והשחזור ההיסטורי במלואה , ואפשרות קיומו של גרעין היסטורי — מלא או חלקי — העומד בבסיסה נתונה במחלוקת . בדברים הבאים אבחן את אופיה ומשמעותה של תפיסת המוצא הח...  To the book