סטייה חומרית ו'תרפיה פרוספקטיבית'

עד לנקודה זו דנתי בשאלה כיצד מתמודדת החסידות עם הצורך לפקח על תכני קלט ( תשומות ) טרנסצנדנטיים , והראיתי שהיא עושה זאת על ידי הנהגת שמחה חברתית חומרית ו / או על ידי טכניקת המדיטציה האינדיבידואלית של הדבקות האקסטטית . הווה אומר : על ידי סיפוק טכניקות מבוקרות של כניסה ויציאה לחוויה המיסטית והאקסטטית ( פסיכוזה או מניה פונקציונליות ) המתח בין החסיד לסביבתו הטרנסצנדנטית מצטמצם . אף כי התייחסתי לתלות הגומלין שבץ החומר לרוח , לא דנתי בדפוס העלייה המושתת על השמחה החברתית חומרית בזיקתו לסטייה החומרית ( עבירות , פשעים , ( וזאת משום שמהות העלייה היא , כאמור , תהליך רוחני של הענקת משמעות להתנסות הקיומית , החומרית והרוחנית כאחד . על כל פנים , חרף ההבחנה שהצגנו בין שני דפוסי העלייה הנזכרים , עלינו להודות כי בהתייחס למודל ה'ירידה צורך עלייה' בכללותו , אי אפשר להמשיך בעקביות את הניתוח במושגים המובחנים של חומר מול רוח אלא בדוחק . שכן האתיקה החסידית אינה ערוכה כשיטה מוצקה על כל דקדוקיה כך שנוכל להמשיך להתקדם עם קו החלוקה הזה כדי לשרטט את דפוסיהן החומריים והרוחניים של כל ההתנהגויות . כדי לסכם את דיוננו ...  To the book