החסידות של המאה השמונה עשרה היא מקרה סוציו היסטורי קלסי שאנו יכולים ממנו ללמוד כיצד מערכת סוציאליזציה מוניסטית עשויה להפוך תגובות סטייתיות , ותגובות מניות דפרסיביות במיוחד , למחזורי חיים פונקציונליים . הבה נתבונן אפוא בצמיחתה הסוציו היסטורית של החסידות מנקודת המבט של 'ירידה צורך עלייה . ' כידוע היתה האמונה בביאת המשיח שיגשים את חזון הנביאים ויקבץ את נידחי ישראל גורם חיוני בהישרדותן של העם היהודי באלפיים שנות הגולה . אולם , כפי שטוען רבינוביץ , 'משיחי שקר הבהיקו בשמי ההיסטוריה היהודית ככוכבים נופלים במעופם , כך שאש המשיחיות הבליחה מבעד לחשכת הגלות שאין לה קץ . אך עם דעיכתו של כל כוכב נופל באו האכזבה , הייאוש והאסון' H . M . Rabinowicz , ) , ( 1970 , p . 24 וגלים אלה השקיעו את העם עמוק יותר בסבל ובחוסר תקווה . אנו רשאים אפוא לשער שכאשר הופיע הבעש"ט על במתה של יהדות מזרח אירופה , בראשית המאה השמונה עשרה , הוא מצא לפניו עם השרוי בדיכאון קשה , הפצעים שגרמו לו הפוגרומים ומעשי הטבח עדיין לא הגלידו , והוא מוכה תימהון נוכח שובלה העשן של משיחיות השקר השבתאית של המאה השבע עשרה וספיחה הפראנקיסטי ....
To the book