הברכה המקוללת של החופש הכפוי

לפי סארטר 'האדם נידון להיות חופשי . ' כאשר גיבור סיפורו 'הבחילה' J . P . ) , ( Sartre , La Nausee , 1959 אינו יכול להיענות לבקשת המלצרית ולבחור לעצמו את מנת הקינוח , הוא מחוויר כסיד . מאטייה , גיבור סיפורו 'דרכי החרות' Les ) , ( Cenins de la Liberte , 1951 מסיים את חייו , שהיו מאבק חסר תקווה נגד אי ההחלטיות , באופן הבא : כל ירייה סיימה חשבון עם איזה עיקרון עתיק . ירייה אחת עבור לולה , שאותה לא העזתי לשדוד ; אחת עבור מרסל , שאותו הייתי צריך להשאיר בתבוסתו ; אחת עבור אודט , שאותה לא רציתי לנשק . וזו עבור הספרים , שמעולם לא העזתי לכתוב . זו עבור המסעות שלא יצאתי אליהם , זאת באופן כללי , עבור כל אחד שרציתי לשנוא אך השתדלתי להבין ... הוא ירה . הוא היה מטוהר . הוא חש עוצמה בכל ישותו . הוא היה חופשי . ( J . P . Sartre , 1951 ) מספרים על בן כפר חקלאי שלקה בהתמוטטות עצבים שעה שמיין תפוחי אדמה בשדה . כששאלו אותו מה כל כך העיק עליו בחייו השלווים בנוף הפסטורלי ענה שמיון תפוחי אדמה הוא משימה הדורשת קבלת החלטות בזו אחר זו — 'קטן , ' ' בינוני , ' 'גדול , ' כך שלא היה מסוגל יותר לעמוד בלחץ ונשבר . סי...  To the book