בחוגים יהודיים אורתודוקסיים בימינו נפוץ הסיפור הבא : אב יהודי חרד , כפוף גו , כחוש וחיוור , מושך אחריו את בנו הקטן , החיוור , הכחוש וכפוף הגו , לאורך אחת הסמטאות הצרות של רובע מגוריהם . לקראתם צועד גבר נאה , שזוף , גבוה ושרירי ( ממש חבר קיבוץ אופייני . ( האב מושך אליו את הבן , מצביע על איש האדמה השרירי ואומר : 'אתה רואה , ילדי הקטן והיקר , אם לא תלמד ש"ס ופוסקים , כך — חס וחלילה — אתה עתיד להיראות ' . סיפור זה מציג במלים מעטות את היעדים החברתיים ואת אפיוני החיברות של העדה הזאת . בשנת 1939 מנה פרופסור אלכסנדר דושקין , מרצה לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים , חמישה טיפוסים אידיאליים ( תגים ) עיקריים , אשר קמו , לדעתו , בתולדותיו של העם היהודי , ובהם 'התלמיד חכם , ' 'החסיד 'ו , ' החלוץ' ( ראה A . M . . ( Dushkin , 1939 דושקין — אשר למרבית הצער לא הציג ניתוח חברתי תרבותי מקיף יותר של טיפוסים אלה — האמין כי לכל אחד מן הטיפוסים חשיבות שווה במעלה , ועל כן על כל אחד מהם לשמש דגם אידיאלי שווה ערך לחיברות וחינוך . לפיכך , קבע דושקין , 'אל לנו להתרכז בסוג אחד , אפילו אם הוא נראה לנו יותר מכל האח...
To the book