פרק שלישי אלטר־איזם לעומת אלטרו־איזם

רוב הפסיכולוגים מסכימים , שהמונח אלטרואיזם מציין 'התנהגות המכוונת להיטיב עם הזולת בלא ציפייה לגמול חיצוני' ( ראה J . Macaulay & L . Berkowitz , 1970 , . ( p . 3 מידה פחותה של הסכמה שוררת באשר לשאלה האם אפשר לטפח דפוסי התנהגות אלטרואיסטית בלי לחצים חברתיים חיצוניים או מערכות חיזוקים מוחשיים . פרידמן , למשל , הראה , ( J . L . Freedman , 1970 ) כיצד אנשים שעוררו בהם בתנאי מעבדה רגשות אשם כלפי אחרים נוטים להשתחרר מרגשות האשם האלה בדרכים אינסטרומנטליות , כגון על ידי הבעת נכונות לסייע לזולת . מכאן נובע שהמונח 'אלטרואיזם אינסטרומנטלי' אינו אלא כפל לשון , הלקוח מתוך מערכת יחסי חוב — אשמה חוזיים ומעוצב על פי מודל שכר ועונש אגו צנטרי ( ראה H . . ( Kaufmann , 1970 בעיקרו של דבר , פסיכולוגים רבים נוטים לפקפק בתועלתו של מחקר פסיכולוגי המתחקה אחר אלטרואיזם מסוג זה . חוסר התוחלת שבמחקר הפסיכולוגי של אלטרואיזם נובע במישרין מהגדרתו הפרוטסטנטית . דבר זה מתבהר היטב כאשר מעיינים במשמעות החברתית או הקולקטיביסטית של האלטרואיזם . בתחום ההתנהגות הביךאישית המקובלת בעולם המערבי מוכרת היטב החלוקה החותכת בין סגנו...  To the book