השורשים האידיאולוגיים־היסטוריים של מודל 'זבולון ויששכר'

כדי להבין את רצף ההמשכיות בין מודל 'זבולון ויששכר , ' העתיק יותר , לבין יחסי חומר וצורה נוסח החסידות הבעש"טית , יהיה עלינו לעמוד בקצרה על המקורות הסוציו היסטוריים של מה שכינינו כאן החוזה האלטר צנטרי שבין זבולון ליששכר . המקורות הקדומים ביותר של יחסים חוזיים אלה מצויים בפירושים ובאגדות שנוצרו סביב נוסח הברכות אשר בירכו יעקב ומשה את השבטים . וכך נאמר בברכת יעקב : ' זבולון לחוף ימים ישכון והוא לחוף אניות ... יששכר חמור גרם רובץ בין המשפתיים ... ויט שכמו לסבול' ( בראשית מט , יג-יד . ( ואילו בברכת משה אנו מוצאים : 'שמח זבולון בצאתך , ויששכר באהליך ( דברים לג , יח . ( ואכן , כידוע , בתקופת התלמוד תואר זבולון כמין סוחר בין יבשתי , ואילו יששכר תואר כתלמיד חכם ושופט ! זאת בהסתמך על הביטוי 'אהליך , אשר פורש כאוהלה של תורה , והביטוי 'ויט שכמו לסבול , ' אשר פורש כנכונות לסבול עולה של תורה . ובדומה הוסברה 'יציאתו' של זבולון , אשר 'שכן' על 'חוף הים , ' כיציאה באניות מסחר לחוץ לארץ . אולם הנקודה החשובה לענייננו , אשר הולידה את האגדה המפורסמת שעליה התבסס עגנון בסיפורו , היא שבשתי הברכות נזכר זבולון תח...  To the book