תנועת־המרי היהודית והרצון לחיות

חנה ארנדט מתארת את שאלתו של התובע הכללי האוזנר 'מדוע לא מרדתם ' ? ששאל לעד ראייה , כ'שאלה אכזרית וטיפשית' ( עמ' 'ש , ( 9 שימשה מםך עשן לשאלה שלא נשאלה' ( עמ' . ( 110 אבל אף אחד מן העדים לא חשב ששאלה זו , או אחרות , כגון 'מדוע לא מחיתם ' ? 'מדוע עליתם על הרכבת " > . היו 'אכזריות או טיפשיות . ' אדרבה , הם השתוקקו לתאר את התמונה הממ שית של משמעות החיים תחת הנאצים . אפשר ששום בחינה אחרת של הטרא גדיה היהודית לא היה צריכה במידה מרובה כל כך שירחיבו עליה את הדיבור . מספר תכונות הבדילו את תנועות המרי היהודיות , שבפועל ושבכוח , מתנו עות המרי הלא יהודיות . הבולטת בהן היתה האפשרות לקיים מגע עם העולם החיצוני . תנועות מרי מקומיות בשטחי הכיבוש ברובה של אירופה קיימו מגע עם ממשלותיהם שבגולה , שבעזרת בריטניה הגדולה ( ואחר כך של ארצות הברית ) יכלו לספק אינפורמאציה ונשק לאנשי התנועה \ w במזרח עמדו תנו עות הפארטיזאנים הפעילות ביותר במגע ישיר עם מוסקבה . 21 ° כושר הפעולה של תנועת המרי הלא יהודית היה במידה רבה פרי עזרה זו שניתנה מיד לונדון ומוסקבה . אבל מצבן של תנועות המרי היהודיות ( ושל פארטיזאנים יחיד...  To the book