פרק שלושה־עשר הריניסאנס והספרות העברית

מספרים על רב מפורסם באיטליה של ימי הריניסאנס , על רי דוד מהטובים , ( del Bene ) שהיה מלא רוח סביבתו כל כך , שבשעה של דרשה בבית הכנסת במאנטובה הפליג בהתלהבותו וקרא בשם 'דיאנה הקדושה . ' אם אמת הדבר ואם לאו , יש בסיפור זה כדי להעיד על הרושם העמוק שטבעה התרבות הכללית בחיי הרוח היהודיים באותו זמן . השפעתה של התרבות הכללית על חיי הרוח של החברה היהודית ניכרת כבר בבוקרה של תקופת הריניסאנס . ראינו' שכבר בתחילת המאה הארבע עשרה ספג עמנואל הרומי מרוח הסביבה ונתן לה מבע בשירתו השובבה , שלצלוצי נעורים וסיפורים מופלגים על כיבושי אהבה משמשים בה בערבוביה . יתרה מזו , לא זו בלבד שהעתיק המשורר מליצות משל סופרים איטלקים בזמנו , אלא אף אימץ לו שירים שלמים משלהם ( חוץ מן החיקוי המעניין ל'קומדיה האלוהית' של דאנטה , שבו דיברנו ארוכות . ( לא עלה עליו שום משורר יהודי מן החשובים באיטליה בדורות שבאו אחריו במקצוע שירי החשק , כשם שלא עלה עליו בכשרונו . מורשה אחת שהוריש לספרות העברית היתה לה השפעה לאורך ימים . כפי שהזכרנו היה עמנואל הרומי הראשון שהכניס לספרות העברית את הםוניטה של י"ד שורות , ששכללו אותה הסופרים האי...  To the book