פרק רביעי הריניסאנס הלאטיני והמתרגמים היהודים

היה זמן ונוטים היינו לראות את תחיית המדעים כתהליך דראמתי , שהגיע במפתיע לדרגת בשילותו המרהיבה במאה החמש עשרה . כיום הזה אנו מתונים יותר בדין . מעולם לא פסק לחלוטין הלימוד הקלאסי באירופה , כפי שהיו סבורים , ועל כל פנים בתחום הספרות והמחקר הלאטיניים ; ואילו 'התחייה' —אם באמת ראוי להשתמש בשם זה —היתד . תהליך מודרג , שתחילתו במאה השתים עשרה , ואפשר קודם לכן . במאה החמש עשרה נעשתה רווחת באיטליה , ובמידה מסוימת גם באירופה המער בית , ידיעת הספרות היוונית במקורה , וגרמו לכך במקצת ( ורק במקצת ) המלומדים מביזאנטיון , שנמלטו על נפשם מקושטא בזמן ההשתערות האחרונה של התורכים עליה בשנת . 1453 אותו זמן התחילו משתמשים בקני מידה חדשים לביקורתם של טכסטים ולהערכתם האסתיטית . וכך היתר . דרך התפתחותו של הריניסאנס הספרותי . אולם לצורכי מעשר . לא היו נחוצות היצירות דווקא במקורן , ואף בעיית הצורה הספרותית לא היתד . מכרעת כלל . תרגומים , ואפילו גרועים שבהם , כוחם יפה , על כל פנים במידה מסוימת , להקנות רעיונות ועובדות , תורות וצורות , בעיות וסוגיות . ומכאן שתחיית הלמדנות התחילה למעשה , ולפחות במד . שנוגע לפילו...  To the book