הסתדרות המורים

הערכת מקומו של המורה העברי בתקופת היישוב , הכשרתו , טיבו ומעמדו , אינה אפשרית בלי ראיית המסגרת המקצועית שלו — הסתדרות המורים . המעיין בתולדות היישוב תמה לעתים , אם עטרת הכבוד , שבימינו נוהגים לקשור לראשו של המורה 324 שם , עמ' . 196-183 בתקופה ההיא , מקורה בו עצמו או בייחודה של המסגרת שהנהיגה אותו וששיוותה להוראה ולנושאיה חשיבות לאומית , שעם הזמן פחתה והלכה . הקמתה של הסתדרות המורים נועדה להיות אחד ממרכיביו של הארגון הלאומי בארץ ישראל . ואמנם , היא המשיכה להתקיים כארגון לאומי ועד לשלהי מלחמת העולם הראשונה היתה המנהיגה המוכרת של החינוך הלאומי : היא שהכינה וגיבשה את תוכנית הלימודים לבתי הספר הלאומיים הכלליים , הסמיכה מורים , הוציאה לאור ספרי לימוד , פרסמה כתב עת לענייני חינוך , ערכה השתלמויות ועוד . הקמתו של ועד החינוך מחדש בתוך המלחמה וייסודה של המחלקה לחינוך , שהפכה לגוף המופקד על הגשמת מדיניות החינוך הלאומי , היו התפתחויות שמהן ואילך קטנו חלקה של הסתדרות המורים וסמכותה בענייני החינוך הלאומי ובקביעת מדיניותו , ולעומת זאת גדלה מעורבותה בשאלות מקצועיות . באספת היסוד של הסתדרות המורים בשנ...  To the book