כבר לפני שהחלה 'עלית הנוער' בפעולתה , היתה במוסדות חינוך בארץ הכשרת חניכים להתיישבות חקלאית . כפר הנוער בן שמן , שהיה בין הראשונים לקליטת נוער עולה , עסק כבר לפני כן בחינוך לכפר . במרוצת הזמן נוסדו מוסדות פנימייתיים לא מעטים , בעיקר ביוזמת הזרם הדתי , הזרם הציוני כללי והזרם הרביזיוניסטי , שלהם חסרו יישובים מחנכים . בני הנוער שהתחנכו במוסדות חינוך בחוץ לארץ שלא היו קשורים בתנועת נוער , נטו להצטרף למוסדות החינוך בארץ . אחרים רצו בבתי ספר פנימייתיים אלו משום שאפשרו רכישת מקצוע וחיים ליד העיר . לאחרים נראה החינוך בקיבוץ ספונטני מדי , והקניית ערכים כמו עבודה , שוויוניות ואחריות חברתית נעשתה במוסדות החינוך בהדרגה לעומת הקנייתם המהירה בקיבוצים . הדבר בלט אצל ילדים קטנים יותר , שלהם היה מוסד החינוך מסגרת מוגנת יותר ומונעת התמודדויות קשות וקונפליקטים . למוסדות החינוך היה גם היתרון של רציפות העבודה . גובש חבר מחנכים , הצטבר ניסיון , והעבודה החינוכית בהם היתה מתוכננת יותר . בשנים של צמצום העלייה ניתנה קדימה למוסדות החינוך כדי להבטיח את קיומם . ב 1939 נקלטו ביישובים 2 , 000 ילדים ובני נוער , ( 60...
To the book