בחינות הבגרות.

ראוי לשים לב לגיבוש הדפוסים של 'בחינות הבגרות / שהוא אחד הביטויים בוויכוח בין מוסדות היישוב לממשלת המנדט אודות ייחודו של החינוך הלאומי וזורע אור על דרך התפתחותו של החינוך התיכוני בחברה הלאומית בהתהוותה , ובעיקר — יש בו משום תשובה לשאלה , כיצד קרה שבית הספר התיכון — ושהוא בבעלות פרטית או ציבורית , ולא בבעלות לאומית כחינוך היסודי — גיבש לעצמו דפוסי פעולה אחידים וקונפורמיים כאחד . בדיקת תולדות החינוך התיכוני תאשר את המקובל כיום והוא , שבחינות הבגרות הכתיבו , יותר מכל גורם אחר — פדגוגי , חברתי או לאומי — את תכני הלימוד ואת דרכי ההוראה והלמידה , והם שקבעו את אופיו של בית הספר התיכון ואת זיקתו לבית הספר היסודי , לחינוך הגבוה ולחברה הלאומית בארץ . בשנת 1923 הוקמה בירושלים 'המועצה לחינוך גבוה' Board of Higher ) . ( Education היא נועדה לארגן קורסים במדעים בהשתתפות הממשלה . התוכנית לא יצאה לפועל , והמועצה התרכזה בעריכת בחינות 'מטריקולציה' ( בחינות הבגרות הממשלתיות ) למעוניינים בכך , במעמד שווה לשלוש השפות הרשמיות . סדר הבחינות נקבע כמקובל בבריטניה , והן נערכו במקום מרכזי . כל תלמיד נבחן בשלושה מ...  To the book