בניסן תרע ( 1918 ) ח" התכנסו בירושלים נציגי המורים מאותו שטח של הארץ שהבריטים כבר כבשו . הכינוס החליט כי יש לאחד את כל מוסדות החינוך בארץ ברשות אחת — בהסתדרות הציונית . נציגותה של ההסתדרות הציונית בארץ נטלה על עצמה להחזיק גם את בתי הספר שלפני המלחמה הוחזקו על ידי חברות פילנתרופיות , קבוצות ונציגים יהודיים ואגודות ציוניות , כגון 'חובבי ציון , ' 'חברת ה"עזרה" ליהודי גרמניה' ( Hiifsverein der Deutschen Juden ) וחברת 'כל ישראל חברים , ' ואחרי כן היא קיבלה עליה גם להחזיק בתי ספר של יק — Jewish Colonization Association ) א" חברה להתיישבות יהודים ) במושבות . בעקבות זאת היו בשנת תרפ ( 1921-1920 ) א" ברשות ועד החינוך 135 מוסדות חינוך שונים ובהם 523 מורים ו 12 , 830 תלמידים . ההכרה בחשיבותו של חינוך עברי לאומי חדש היתה משותפת לכל חלקיה של תנועת התחייה הלאומית . ואולם , משעה שהשלטת השפה העברית בבית הספר העממי הפכה לעובדה שאץ עליה עוררין , נמתחה על בית הספר ביקורת כנעדר מקוריות ויכולת התאמה לשאיפותיה של התנועה הלאומית . גל ביקורת זה התגבר זמן קצר אחרי תום המלחמה , כשהתכנסו המוסדות השונים לדון בשא...
To the book