העמדה השילובית בתקופת המלחמה

כאמור , ראשיתו של העניין החדש שגילו קברניטי היישוב ביהודי מרוקו נעוצה בהשמדת העם היהודי באירופי ובחרדה הדמוגרפית שהיא עוררה . עיני ההנהגה הציונית הופנו אז אל כל התפוצות שבארצות האסלאם , ומרוקו בכללן . גיוס נמרץ ממקורות דמוגרפיים לא מסורתיים חייב את ההנהגה האשכנזית של היישוב להיערכות חדשה - מושגית , פוליטית וארגונית . מאמץ זה ניכר למשל בדברי בן גוריון מאותה תקופה : עכשיו עלינו ללכת לשורה של ארצות , שתימן היא המשובחת ביניהן גם מבחינה פועלית וגם מבחינה ציונית , אף כי יש הבדלים בין ארץ לארץ . והאופי המיוחד של היהודים בארצות אלו הוא זה , שהם יותר רחוקים מעבודה מאשר יהדות פולין אחרי מלחמת העולם הקודמת . יחסם לעבודה - ביחסנו לפני שלושה דורות , כאל דבר של ביזיון . נחוצה עבורה חינוכית אינטנסיבית מאוד כדי להביאם לחיי עבודה . ומבחינה ציונית - זוהי יהדות ערבית , העם שבתוכו היא יושבת הוא מתנגדנו ( ... ) היהודים שם משועבדים [ ... ] חינוכם של היהודים האלה לשניים שלושה יסודות אלמנטריים קשה מאשר בפולין ורומניה . לא קשה ללמדם להשתמש בנשק אבל ללמדם גאון יהודי ואומץ יהודי יותר קשה מאשר את יהודי פולין , כי...  To the book