ההגירה הפנימית

בראשית המאה העשרים , ערב הכיבוש הצרפתי , לא עלה מספר התושבים בקזבלנקה על 25 , 000 נפש , מתוכם 19 , 000 מוסלמים 5 , 000-ו יהודים מקומיים . בתקופה הנידונה כאן היו בעיר למעלה מ 700 , 000 תושבים , כחצי מיליון מהם מוסלמים וכ 75 , 000- יהודים בעלי נתינות מרוקנית . אם נביא בחשבון שסך כל התושבים המוסלמים של מרוקו הצרפתית הוערך בשנת 1953 בקרוב לשמונה מיליונים , וסך כל היהודים נתיני הסולטאן היה , 220 , 000 הרי שקרוב לעשירית מתושביה המוסלמים של הארץ ולמעלה משליש מיהודיה ( כ 37 . 4 אחוז בשנת ( 1951 התגוררו בעיר שלא אכלסה בתחילת המאה אלא מספר זניח של תושבים . הגידול באוכלוסיית העיר במספרים מוחלטים בא בעיקר מן המוסלמים , אך הצמיחה היחסית בלטה יותר אצל בני המיעוט היהודי . כבר בשנת 1921 תפסה קזבלנקה את המקום השלישי במרוקו בגורל האוכלוסייה היהודית , אחרי מראכש ופאס . עד מלחמת העולם השנייה היא התחרתה על המקום הראשון עם מראכש , בירת הדרום . אחרי המלחמה הפכה להיות המרכז בה"א הידיעה של המיעוט היהודי . ככלל , אחרי מלחמת העולם השנייה קיבלה ההגירה הפנימית לעיר תנופה מטאורית . משנת 1936 ער 1952 שולש מספר תוש...  To the book