שנות החמישים הראשונות

המאמץ של השלטונות הצרפתיים לדכא את הגל הלאומי קיבל תנופה חדשה בשלהי תקופת כהונתו של הנציב ז'ואן . בסוף 1950 סולקו נציגי אלאסתקלאל ממועצת הממשלה ובשנת 1951 נאלץ הסולטאן , תחת איומי אנשי השבטים של אלגלאווי , להתנער מקשריו עם מפלגה זו . הנציבים התחלפו , ואת ז'ואן החליף אוגוסטן גיום . ( Guiiiaume ) במרס 1952 שוב הרים הסולטאן את ראשו ותבע להשיב לו את הריבונות המלאה על מרוקו , ובדצמבר 1952 פרצו מהומות בקזבלנקה שרוכאו ביד קשה . באוגוסט 1953 הודח מחמד החמישי ועל כיסאו הושב סולטאן אחר , בן עראפה . בשעת הדחתו לא היו עוררין על מעמדו של מחמד החמישי כסמל המאבק לשחרור והזהות המרוקנית , ומדיניות הדיכוי הצרפתית , במקום להשליט שקט בארץ , גרמה להתגברות הטרור ולהתרחבות חסרת תקדים בהשפעתה של אלאסתקלאל . הצרפתים מצדם הגיבו בניסיונות נוספים לדכא את המחתרת הלאומית . בכל אותה תקופה נאבקה התנועה הלאומית על חייה מול הצרפתים ומול מתנגדיה החזקים מבפנים , ובראשם הפאשה של מראכש , אלגלאווי , וראשי השבטים והמסדרים הברברים שתחת השפעתו . בתקופה סוערת זו נדחק הנושא היהודי לשוליים . ללאומיים לא היה עניין לחדד קונפליקטים ...  To the book