התקריות באוג'דה ובג'ראדה

נראה כי בנוסח הנאום הסולטאני שהופץ ברבים הוכנסו סילופים , שמטרתם היתה להסית את המוסלמים כנגד היהודים . הנציב ז'ואן האשים בכך את אנשי אלאסתקלאל ואת הקומוניסטים . אך היתה זו האשמה בדיעבד , לאחר שאירועים קשים התחוללו שבועיים אחרי הכרזת הסולטאן , ב 7 ביוני , 1948 בשתי נקודות יישוב בצפון מזרח מרוקו , אוג'דה וג'ראדה . למעשה , כבר באפריל היו אותות לכך שהמתיחות ביחסים בין הרוב למיעוט על רקע ההתנגשות הלאומית הגיעה לנקודת רתיחה . הנציב אלפונס ז'ואן ( juin ) ציין במכתב לשר החוץ ז'ורז' בידו ( Bidauit ) שהשלטונות נערכו בכל המרכזים הגדולים לקראת אפשרות שתפרוצנה תקריות , וכי בעקבות תגובתם על תגרה שפרצה בפאס ב 10 במאי היו שבעי רצון מן האמצעים שננקטו . קשה לדעת אם אכן נקטו השלטונות אמצעים יעילים די הצורך . המקורות היהודיים דיווחו על היערכות ראויה רק אחרי התקריות באוג'דה ובג'ראדה . כבר לפני התקרית הגדולה היתה אוג'דה זירה לתקריות קטנות בין מוסלמים ליהודים . בעיר קטנה זו הומחשה , אולי יותר מאשר מבכל נקודת יישוב אחרת במרוקו , ההתנגשות בין הלאומיות המרוקנית לבין הציונות וחולשת ההרמוניה הלאומית שאמורה היתה...  To the book