'התא־הקדמון' של כוכב־הגאולה

מכתב אל רוד 1 לף ארנברג מיום 18 בנובמבר 1917 רודי היקר , בינתיים — כבר עבר מאז חודש ימים —מצאתי מציאה רבה , כך לפחות נדמה לי בתחילה , עתה שוב עלו בי פקפוקים , לאחר שלא נתלווה לה הפעם םימן ההיכר המקובל של גילויים מעין אלה , אותו פריון שפנים של תולדות ואםמכות המשתלחות מהם . אבל אפשר יש לכך טעמים חיצונים . מציאה זו מהי ל נקודת ארכימדס הפילוסופית שלי , זו שיגעתי ולא מצאתי אותה זמן רב כל כך . אולי תזכור ! בטיולנו בהרי הארץ ב , 1914 ביום הראשון , בצאתנו מיער של אשוחים , שוחחנו על כך , אם וכיצד ניתן להציב גבולות בין ההתגלות ובין כל דעת אנושית עצמית על פני מבחנים פילוסופיים מובהקים או סימנים יכיחים כלשהם בכלל . אני לא ידעתי אלא את הסימן של 'בעל כורחי / של Ecce deus fortior me qui veniens dominabitur mihi ( הנה אלוהים חזק ממני ; הוא יבוא ויכניעני , ( והבאתי את החרוז : 'הנביא , זו החיה הנרדפת ., נלחם בדמות העולה מן הארץ . ' ההנחה היתה אפוא שהאדם מצדו תר רק ' אחרי לבבו ואחרי עיניו / ואילו קול אלוהים קורא לו ללכת בכיוון המהופך , הגדרה זו לא דווקה מוטעית היא , אבל כמה עלובה היא , ולפיכך בעצם עשויה...  To the book