|
|
לכבוד הרמן כהן , אדוני יועץ הסתרים הנכבד מאוד . את ההגיגים ואת הרעיונות שלקמן אני שוטח לפניך בכתב משום שאיני רואה סיכוי של ממש , שבקרוב יזדמן לי להרצותם לפניך על פה . ואין אני רוצה להשהותם עוד תחת ידי , שכן החיים קצרים וכל רגע יקר . ובידך אני מפקיד אותם , שכן אותו חלק מיהודי גרמניה האומר לחיות את יהדותו , באופן מן האופנים , במסגרת ~ לאום הגרמני והמדינה הגרמנית , והוא רוב בניינה ומניינה של היהדות הגרמנית , מעריץ אותך במנהיגו הרוחני . תפיסת היהדות הזאת —אפשר לחייבה ואפשר לשללה , מכל מקום על פיה בלבד אתה עומד על צורכה של השעה . רק על 'קרקע התנאים הקיימים עתה' יכול אתה — ומודה אני ומתוודה שלכך כוונתי בשורות הבאות — לנהל מדיניות . בעית החינוך היהודי מצטמצמת על קרקע התנאים הקיימים בגרמניה — עד כאן לפחות — לבעית הוראת הדת היהודית . ולאור ריכוזם של היהודים בעיר וריבודם החברתי המיוחד במינו היא מצטמצמת בעיקרה צמצום נוסף לבעית הוראת הדת היהודית בבית הספר התיכון לסוגיו . בחוגים רחבים , ורבי השפעה דווקה , הגיעו הדברים לידי כך שאנשי המשפטים , הרפואה , המסחר של מחר יונקים את 'השכלתם היהודית' כמעט רק ...
To the book |
|
|