|
|
כל דיבר — דיבר שבעל פה הוא . הספר אינו מתחילה אלא כלי שרת לדיבר שבקול ובשיר ובשיח , ובן מצינו עד היום הזר . במחזות המוצגים על הבימה וכל שכן באופייה , שהספר הוא טפל לדיבור' אמצעי טכני וארעי גרידה . כזה היה לפנים מעמדו של הספר בכללו לעומת הדיבר שבעל פה . אולם המכשיר הטכני — כוח מסוכן שמור בו לבעליו : עד כה וכה האמצעי מתגלגל בתכלית' הארעי בקבע , הטכניקה במאגיקה . הספר' תחת לשרת את הדיבר' נהפך ל'כתב קודש' הרודה בדיבר ואוסר אותו . כתבי קודש' מפורשים ' ככתבם / כאותיותיהם האילמות , הדוממות' הומירוס נוסח אלכסנדריה' אפלטון נוסח האסכולה הניאו אפלטונית , המקרא היהודי והנוצרי הקוראן —זה קצו ' של הספר המשמש לדיבר' שנועד מטבע ברייתו לקריאה בקול' כפי שידעוהו בעת העתיקה וכפי שיודעים אותו גפ בימינו במקום שנתקיימה המסורת העתיקה' כגון בתלמוד התורה היהודי . כתבי קודש מעין אלה הם מפלסי הדרך לספר החדיש , האילם והמנותק באילמותו מן האדם , המצויד באפשרויות בלתי מוגבלות' ורווקה משום כך נגזר עליו להיות חסר מולדת במקום ובזמן . הכתב' במובנו המקודש הזה , פותח פתח ל'כתובים' הרחבים מני ים והמתעל מים לחלוטין מכושר קי...
To the book |
|
|