ד. מהות הספירות ותפקידיהן

[ 1 ] האל המתגלה במידותיו ובכוחותיו מצויר במערכה של עשר ספירות . המונח 'ספירות' וכן העישור לקוחים מס' יצירה , ספר מיסטי קדום שנתחבר במאה השישית לכל המאוחר , שבו מדובר על 'עשר ספירות בלימה . ' אך שם הכוונה למספרים הקמאיים , המהווים יחד עם כ"ב אותיות את יסודות ההוויה , ובתורת הקבלה הוכנס תוכן אחר לגמרי לתוך המונח הקדום . בס' הזוהר , חוץ מן החלקים המאנחרים , אין כמעט זכר למונח ' ספירות , ' כשם שהוא נמנע גם מן השימוש במונח 'קבלה ' . במקומו באה שורה של כינויים . מדרגות ' ) דרגיך , ( כוחות ' ) חילץ , ( ' צדדים או תחומים ' ) סטריך , ( עולמות ' ) עלמין , ( ' רקיעים ' ) רקיעין , ( ' עמודים ' ) עמודין' או 'סמכיך , ( אורות ' ) נהורין , ( ' גוונים ' ) גוונין , ( ' ימים ' ) יומין , ( ' שערים ' ) תרעיך , ( נחלים ' ) נחליף או 'מבועיך , ( לבושים ' ) לבושיך , ( כתרים ' ) כתריך או 'עטרין ( ' ועוד . כל כינוי מציין בחינה מסוימת במהותן או בפעולתן של הספירות . שורת הכינויים של כל ספירה וספירה מגיונת עוד יותר , כפי שיתברר בהמשך דברינו . אך עוד בראשית התפתחותה של הקבלה מוצאים אנו מונחים מגובשים וקבועים פחות א...  To the book