המישרד הארצישראלי והשליחים ב-1943/44

יציאת פליטים מברית המועצות לא נתחדשה עוד ורק יחידים ספורים הגיעו ומן הנמנע היה למצוא הסבר למתן ההיתרים הבודדים האלה " . בעייתם המרכזית של הפליטים שנתרכזו בטהראן היתה יציאתם המהירה משם ובשורה ראשונה העלאתם לארץ של הרוצים בכך . המיכשול העיקרי היה סירובה של עיראק להעניק אשרות מעבר ליהודים . נעשו מאמצים להפעיל לחצים על ממשלת עיראק , בעיקר דרך לונדון , ועל השלטונות הפולניים שיצרפו את הפליטים לשיירות האזרחיות שלהם שיצאו עם צבא אנדרס בכיוון ארץ ישראל . במיוחד נדרשו הפולנים לצרף את ילדי המחנות לאירגון הצופים הפולניים יונאקי" שיצאו לדרך במאורגן . " הפולנים גילו אדישות מחשש שיבולע להם והיפנו אצבע מאשימה ל עבר עיראק וכן לעבר בריטניה . גברת טרטקובר הפכה עולמות בשגרירות האמריקנית שיעמידו לרשות העולים מטוסים . א . זילברברג , שהחליף את ר . שפר בהנהלת המישרד , לא פסק מלהשמיע את זעקת הפליטים באוזני הנהלת הסוכנות . סכנת העברתם לאפ ריקה ריחפה מעליהם כל הזמן . לבסוף הצליח מ . שרתוק , שעשה אותם ימים בלונדון , להשיג אוניות ושתי שיירות של ילדים ומלוויהם יצאו בראשית ינואר 109 1943 מהמיפרץ הפרסי בדרך עקיפין ל...  To the book