השיחרור מבית-הסוהר והשלכותיו

על גורלם של שלושת פעילי המחתרת המרכזיים שנאסרו בינואר—מארס 1942 לא היה ידוע דבר . נעשו נסיונות להעביר אליהם חבילות אבל הקשר עימהם נותק . 3 יוון שלא היו מאסרים נוספים הוסחה גם הדעת מהסקת מסקנות מבחינת אמצעי הבטיחות המחתרתית . עם זאת איש לא התייחס ברצינות להאשמות ה ,, פורמאליות" שהוטחו בנאסרים כמו אי רישום המגורים במיליציה ו חבלה" במקום העבודה . " באחד מימי אפריל 1943 הופיע לפתע מרדכי רוזמן , אחד מהשלושה , בבית החרושת המנוע האדום" בסאמארקאנד שבו עבדה קבוצה גדולה של חברי התנועה . " את כתובתם קיבל מד"ר שליטא פאמובה , הרופאה שהתגוררה בקולחוז ושאליה בא ישר מבית הסוהר . שם הוא פגש את יעקב שוורץ ושלמה פריד שהכירו אותו מקודם . הם ערכו לו מסיבת שיחרור" צנועה . מראהו החיצוני עורר דאגה והסבל " 1 של המאסר היה חתום על פניו : מרדכי היה עצוב וכמעט שלא דיבר מלה . " הוא " סיפר כי נעצר בעוון אי הירשמות במיליציה והשתחרר בתום הזמן שנפסק לו ועתה ניתן לו גם פאםפורט סובייטי . למקום הוזעקה מרים ( מניה ) ריכטר , ולפי מישאלתו נקראו גם טוביה קגן ( הכהן ) וש . קלס , שבאוזניהם גולל את סיפור מאסרו ושיחרורו . שמחת ה...  To the book