|
|
שלושה תרגמו את היהודים לעברית , אך רק אחד מהם - צבי אלעזר טלר - ( 1880 ) הקדים "ראשית דברים" לתרגומו . בעזרת הקדמה זו אפשר לעמוד על הדרך בה קלט מחזה זה ומה חשיטת מצא בו . הכבוד שרחש טלר ללסינג וליצירתו לא התיר לו לשאת 'חילול קודש : ' לסינג בגרמנית . הוא לא יכול לשאת את העובדה , שיצירה שאליה התייחס בחרדת קודש כמעט כתובה בלשון החול . לכן ראה בתרגומו עבודת קודש - העתקת היהודים מתחום החול לתחום הקודש ( עמי . ( XV 111 אבל מה טעם מצא טלר לתרגם קומדיה זו לעברית ? הרי היא נועדה במהותה לבעלי הדעות הקדומות על היהודים . אותם היא אמורה להשכיל ולחנך , והללו בוודאי אינם צריכים לה בעברית . אולי מוטב היה למשכיל מזרח איתפי יהודי לתרגם אומה לרוסית ולפולנית ( אם לא תורגמה כבר , ( לתועלת עמי הארץ ולחינוכם , למען יידעו איך עליהם להתהלך עם היהודי היושב בקרבם , ולגלות אוזנם מה חושבים עליהם במרכז תרבות , ספרות ופילוסופיה כגרמניה ? אך לא היא . אחת מכוונותיו של טלר היתה להשתמש במחזה זה ברחוב היהודי דווקא . באמצעותו התכוון לחנך את היהודים ולהורותם לשוב מדעות קדומות שהם עצמם החזיקו בהן ; לאלפם בינם , סובלנות ורוח...
To the book |
אוניברסיטת תל-אביב. המכון הישראלי לפואטיקה ולסמיוטיקה ע"ש פורטר
|
|