פרק ב. מנדלסזון, וייזל ולשונם של היהודים

. 1 מראשיתה ראתה ההשכלה היהודית אחת ממטרותיה בתיקק לשונם של היהודים , שהיה אמור להביא עמו את תיקון חייהם . באמצעות הלשק המתוקנת ביקשו המשכילים העברים להחדיר "סגנון חיים חרש ותפיסת עולם חדשה , המנוגדים לסגנון העולם הרבני , על לשונו המיוחדת והפילוסופיה המיוחדת לו" . ( 73 : 1979 Pelli ) הלשון שעמדה בדרכם היתר . היידיש - לשון היומיום של היהודים , ולמעשה , לשון הדיבור , rrrrn שלהם - ועליה הסתערו . שליטתם של מרבית היהודים באותם ימים בעברית היתד . מוגבלת ולשונות ארצות מושבם לא היו כה נהירות להם , ומכאן מעמדה המיוחד של היידיש , שעליה יצא קצפם של המשכילים . הם ביקשו להעביר את היידיש מהתרבות היהודית משום שהיתר ,. לדעתם , לשון מסורסת ומעוותת ; ולפי תפיסתם , מראה עולמו הרוחני של האדם הוא כמראה לשונו . בז'רגק ראתה ההשכלה קלקלה תרבותית , ומפני זה נלחמה בו . לדעת המשכילים , לשק זו גרמה לביזוי העם היהודי בקרב הגויים ועמדה על דרך השתלבותם בארצות מושבם . המשכילים תקפו את היהודים על לשונם המסורסת ועל כך שהעברית , לשונם הלאומית , אינה שגורה על פיהם ודרכיה אינן נהירות להם עד שאינם מבינים את המקרא ותפילתם...  To the book