י"ל גורדון , משוררה המובהק של תקופת ההשכלה , הגיע לעמדה של השפעה על הספרות העברית המתהווית , כעורך וכמבקר , בראשיתה של התקופה הלאומית , שעה שנתרחשו תמורות חשובות בפריודיקה העברית , במחשבה הביקורתית ובספרות היפה . הוא קיים עמדה זו , בהפסקה בת שנתיים ומחצה , במשך כל התקופה הראשונה של גיבוש הביקורת העברית החדשה . ( 1888 1880 ) בשנים אלו הוא משמש כעורך , בדרגות משתנות של סמכות , של "המליץ , " הוא כתב העת 1 המרכזי של התקופה , הקולט את עיקר גילויי המחשבה הלאומית החדשה . כן הוא משמש כמבקר הרשמי והיחיד של "המליץ , " בעילום שמו אמנם , משנת , 1880 בה הוא מייסד את המדור 'בינה בספרים , ' כמדור של רצנזיות . ומאלף הוא , גורדון פירש את הטעם להעלמת שמו - עד סיום תפקידו בעריכה לא חתם בשמו על 2 דברים שכתב - ברמתו הנמוכה " ) כתמיו ( " של "המליץ . " כמבקר נמצא גורדון מחוץ לגבולות הביקורת החדשה , מצד השקפתו על הספרות היפה , מצד המעשה הביקורתי שלו ועל פי טעמו הספרותי . אין תימה , שנציג מרכזי של המשמרת השניה בביקורת החדשה , הוא ר' בריינין - שיגלה בראשית דרכו הספרותית הערצה מופלגת למשורר העורך ואף זכה לעידו...
To the book