|
|
6 ביוני 1944 היה היום הארוך ביותר . ההשערה היתה שלסוכנים הכפולים יהיה זה גם היום האחרון , שכן הגרמנים יבינו שהם נפלו קורבן למתיחה משוכללת . אבל הם לא הבינו זאת , ולצוות הבגידה הכפולה היה עתה סיבוב שני לשחק : לטפח את האשליה שפלישה אחרת , גדולה עוד יותר , תכה במהרה בפה דה קאלה , ולשמור על הבדיה הזאת זמן רב ככל האפשר . המרגלים בוודאי ייחשפו במהרה , אבל כל שעה שהבדיה הזאת מחזיקה מעמד , כל שעה שארמיה 15 ממתינה לפלישה המדומה , יכולה להיות מכרעת מבחינת הדם שיישפך והשטח שייכבש . המתכננים קיוו שאיום כפול , על נורמנדי ועל פה דה קאלה בעת אחת , יכול להישמר עד עשרה ימים . אייזנהאואר אף היה מתפשר על פחות . הוא ידע שאפילו אם חלק בלבד מן הארמיה הגרמנית האדירה בצפון תשלח את תותחיה אל ראשי הגשר השבריריים בנורמנדי , עלולה כל הפלישה להיכשל : " רק תדאגו שארמיה 15 לא תפריע לי יומיים , " אמר למתכנני ההטעיה , " זה כל מה שאני מבקש . " אחרי יום הפלישה חזרו סוכני הבגידה הכפולה למלחמת הצללים במטח של התנצלויות מפי המרגלים שלא הצליחו לספק התרעה בעוד מועד , ושטף של האשמות מצד המרגל היחיד שעמד בהבטחתו . התירוץ של ברו...
To the book |
|
|