|
|
ג'וני יבזן נאחז רגשי חרטה . תיעובו כלפי המשטר הנאצי נשאר בעינו , אבל משהו במצפונו המוכתם התקומם נגד המחשבה שהוא בוגד בעמיתיו הגרמנים . זאת ועוד , דומה היה שהסכנה מצד הגסטפו חלפה . קמלר , קצין האבוור המושחת בליסבון , הגיש דוח וטען בו שדושקו פופוב חייב להיות סוכן כפול מאחר שדוחותיו הידרדרו "הן בכמות והן באיכות , " ושלח אצבע מחשידה לעבר יבזן . כשנודע הדבר ליבזן יזם פנייה אישית אל האדמירל קנאריס , מפקד האבוור , ו"מחה בתוקף על מזימותיו של קמלר לפגוע בשמו הטוב . " הוא הצהיר שיש לו "כוונה להפסיק את עבודתו , לחזור לברלין ולהתגייס לצבא , אלא אם כן יותר לו לנסוע לליסבון ולנהל את הסוכן פופוב בעצמו . " התרגיל עלה יפה . קנאריס פסק שהשמצותיו של קמלר הן "זדוניות" ושלח אותו אל החזית המזרחית . חשדותיו של קמלר , בין שהיו זדוניים ובין שלא , היו מוצדקים לחלוטין , ומניעיו של קנאריס בדחייתם , כמו בכל דבר שעשה האדמירל , אינם ברורים כל צורכם . כמעט ודאי שקנאריס קשר נגד היטלר . יבזן נשלח לליסבון ובידו פקודות מעורפלות לשפר "את הכיסוי שתחתיו מתנהלת התקשורת עם הסוכנים . " עכשיו שהיה בטוח ששוב לא נשקפת לו סכנה מיד...
To the book |
|
|