|
|
יוספה טביב-כליף › עדנה לומסקי-פדר מבוא בנובמבר 2005 פרסם עיתון כל העיר כתבה שכותרתה "גבעת גונן אינה עונה , " ובה ספד העיתונאי אורי ארליך לערכי האינטגרציה שאפיינו כל כך את בית הספר הירושלמי הוותיק "גבעת גונן - ברוח ערכי תנועת העבודה : " 25 שנה עברו מאז אותה תקופה אופטימית , ונראה שימיו של גבעת גונן כספינת הדגל של האינטגרציה בעיר הסתיימו . מספר התלמידים הנרשמים לבית הספר קטן מדי שנה , הורים מחוץ לקטמונים כבר לא רוצים לשלוח אליו את ילדיהם , מורים ומנהלים מתחלפים בקצב מהיר , וגורמים מבחוץ כבר סימנו להם כמטרה את מבני בית הספר , שהתרחב מאוד בתקופת השיא שלו [ ... ] מות האינטגרציה מעולם לא נראה מוחשי יותר . בלי להידרש לשאלה אם הפרויקט החינוכי של בית ספר גבעת גונן הגיע לסיומו , אין ספק שהמוסד החינוכי הוותיק משנה את פניו . בהתאם לכך , לקראת שנת הלימודים תשס"ז הוסב גם שמו של בית הספר ל"בית הספר גבעת גונן לפיתוח מנהיגות" - חותמת אחרונה לשינויים הארגוניים והאידיאולוגיים שעובר בית הספר בשנים האחרונות , ממוסד שחרת על דגלו ערכים של שילוב בין קבוצות אתנו מעמדיות שונות לעבר אימוץ ערכים של הישגיות לימודי...
To the book |
|
|