פרק עשירי: "סוציאליזם קונסטרוקטיבי" (אוטופי), "סוציאליזם אבולוציוני" (סוציאל-דמוקרטי) ו"סוציאליזם מהפכני" (קומוניזם)

הבנת ההופעה של משפחת האידאולוגיות הסוציאליסטיות בעם היהודי ובציונות מחייבת עיון בהתפתחות התנועות הסוציאליסטיות במדינות אירופה ובזיקתן לתנועות הלאומיות שקדמו להן . ראינו שהלאומיות הייתה התוצר התרבותי פוליטי של הרנסנס ההומניסטי באיטליה ושל תנועת ההשכלה הדמוקרטית ליברלית , שעוררה את עמי אירופה לתודעת עצמיותם הנבדלת כישים קיבוציים . אחדותם נעגנה , כזכור , ברציפות הדורות המנחילים זה לזה מורשת לשונית ותרבותית . העמים מעצבים על ידה את אישיותם של צאצאיהם ונותנים לה ביטוי באורחות חייהם וביצירתם : בחוקים ובמשפטים , במוסר , במדע ובאמונה , בזיכרון ההיסטורי ובתודעת הגורל והייעוד . כישים קיבוציים בעלי תודעת זהות עצמית ייחודית שואפים העמים להתקיים , כל עם ברשות עצמו , למשול על עצמו ולגונן על חייו , חרותו , אושרו ושלומו . לשם כך התמסד כל עם במדינתו הדמוקרטית , גיבש על ידה רצון קיבוצי , תרגם אותו למדיניות והגשים אותו בכוח ממשלתו הריבונית המחויבת לטובת כל בני העם . הסוציאליזם המודרני התפתח בעקבות הלאומיות המודרנית מתוך תנועת ההשכלה ההומניסטית . המניע היה כישלונה של המדינה הלאומית הדמוקרטית בהגשמת הבטחות...  To the book