פרק שביעי: הוויכוח על "שלילת הגולה" בארץ ישראל והשפעתו על דור ילידיה

תנועת " חיבת ציון" ו"ההסתדרות הציונית" על כל מפלגותיה היו התבטאויות של חיי העם היהודי בגולה . " שלילת הגולה , " על כל מטעני הביקורת העצמית שהיו בה , כולל השאיפות לנטוש את היהדות או להפוך את העם היהודי לעם אחר , ביטאה מלכתחילה את העצמיות המורכבת , הדו ערכית ורבת הסתירות הפנימיות , של העם היהודי כפי שהתעצב , לטוב ולרע , על ידי מורשתו ונסיבות חייו מאז גלותו מארצו . מבחינה זו היו בה , כפי שראינו לעיל , נטיות אובדניות שנבעו מהנסיבות המייאשות שנוצרו בגלות בזמן החדש , אבל כאידאולוגיות מרדניות ששאפו לחולל שינוי מהפכני במצבו החיצוני ובהווייתו הפנימית של העם , ביטאה " שלילת הגולה" גם אנרגיית חיים יצירתית , יוזמת , מתמודדת עם הרוע המדכא את העם היהודי , הודפת אותו וגם מסתגלת לדרישות המוצדקות של הציביליזציה והתרבות המתחדשות ויודעת להשתמש ביתרונותיהן בהצלחה שעוררה את קנאת חברת הרוב השולטת , הטוענת לבעלות בלעדית עליהן . כדי להעריך נכון את העוצמה החיובית שבאה לידי ביטוי ב"שלילת הגולה , " בייחוד בתנועות הציוניות , נזכיר שוב ששיבת עם גולה למולדתו אחרי אלפיים שנות גלות , והצלחתו להקים ציביליזציה , ועל יס...  To the book