פרק ראשון: בין ישראל לעמים

בני האדם שווים זה לזה מבחינת התכונות , הסגולות והצרכים של מינם הביולוגי . על יסוד זה שווים כל העמים המקוריים ( להבדיל מעמים שנוצרו על ידי מהגרים בני עמים שונים , כמו אומת ארצות הברית ) מבחינת התכונות , הסגולות והצרכים הקיבוציים היסודיים המאחדים אותם . אבל כשם שכל אדם הוא איש פרטי , נפש מיוחדת בגוף מיוחד , שניחן בהופעה מיוחדת , בכישרונות , בתכונות ובגורל מיוחדים , כך גם כל עם מפתח את רכיבי הזהות הקיבוצית שלו ומממש אותם בצורה שמייצגת את עצמיותו הקיבוצית בפרטיותה הייחודית : לכל עם לשונו , ארצו , אקלימו ונופו , אוצרות הטבע של ארצו , מאגר תוצרי תבונתו : מוסרו , חוקיו ומשפטיו , אמנויותיו , אמונותיו ודתו , ממשלתו ומשטרו . הכלל החשוב הוא שהשוויון בין העמים והשונות ביניהם מעוגנים יחד בקיומם הפרטי . הם דומים זה לזה במאפיינים מיניים וסוגיים אוניברסליים של המין האנושי , אך גם נבדלים זה מזה כפרטים . איננו מוצאים בטבע " אדם" בכלל , גם לא " אדם ממוצע , " כי אם הרבה בני אדם פרטיים , נבדלים ומיוחדים בתור שכאלה . באותו מובן איננו מוצאים בטבע " עמים בכלל" או " עמים ממוצעים , " כי אם עמים פרטיים , ואיננו ...  To the book