"אמור לי מה אתה דובר ואומר לך...": חקר עמדות כלפי שפות בחברה החרדית

חנה אסתר אופנר מיכל טננבאום שלוש שפות מרכזיות משמשות בחברה החרדית : עברית , יידיש ואנגלית . לכל אחת משפות אלו יש מקום ייחודי בחברה זו : עברית , לשון קודש מחד גיסא ולשון חילונית מודרנית מאידך גיסא , המקושרת להתחדשות היישוב היהודי בארץ ישראל , למדינת ישראל ולחברה בישראל , וככזו היו לה מתנגדים רבים ביישוב הישן בארץ ישראל ובקרב חלק מן החרדים - עד ימינו ; יידיש , שמייצגת את דורות העבר באירופה , הקשורה בתודעה החרדית האשכנזית לתרבות עשירה ומגוונת ולקהילות שנספו בשואה , שפה ששימשה ועדיין משמשת רבים ממנהיגי הקהילה לגווניה , ואשר מסמלת עבור אחדות מהקבוצות החרדיות סייג נוסף המבחין אותן מחברת הרוב בישראל ; ואנגלית , שפה בינלאומית , חשובה , שימושית ומרכזית בימינו , אשר משמשת לתקשורת בין קהילות חרדיות רבות בתפוצה היהודית והיא מטבע הדברים שפה מרכזית עבור חרדים ממוצא אנגלוסקסי . עם זאת , היא שפה זרה , שלימודה נתפס כביטול זמן בקרב קבוצות חרדיות מסוימות Cooper and ) . ( Fishman 1977 ; Baumel 2003 ; 2004 העמדות שנבחנו במחקר שעליו מבוסס מאמר זה נגעו לממדים של אהבת השפה , השימוש בה , חשיבותה וקדושתה . שאלו...  To the book