המינוח העברי בעידן הגלובליזציה

רונית גדיש הצורך במינוח עברי היה מושכל ראשון בקרב הציבור שהיה שותף להפיכתה של העברית ללשון דיבור , לשון שבה האיכר מעבד את אדמתו , בעל המלאכה עושה את עבודתו , הטבח מבשל ואופה , עקר הבית מכבס ומנקה , והסוחר נושא ונותן , ויותר מאלה - היה הצורך במינוח ברור לכל מי שהיה מעורב בהפיכתה של העברית ללשון לימודים בבתי הספר . את מפעל המינוח העברי קיבל עליו ועד הלשון - והוא קבע וחידש מאות ואלפים של מונחים - משנות העשרה של המאה העשרים ואילך . מן ההקדמות למילונים ולרשימות המונחים שפרסם ועד הלשון אפשר ללמוד על הצורך שבאו המונחים למלא . לדוגמה , הנה הדברים שנכתבו בהקדמה לרשימה "מונחי חשבון" משנת תרע : ( 1912 ) ב" " מנחי החשבון וההנדסה הם היותר נחוצים בחיי בתי הספר שבארץ , ובשביל זה רבו בהם גם הבלבולים ביותר . כל מורה ומורה היה מחדש מלים לעצמו , וע"פ רב היה מתרגם כפי יכלתו מאיזו שפה חיה שבה למד את תורת החשבון - וההבדל בין בי"ס לבי"ס התבלט במשך הזמן יותר ויותר . " דוגמה נוספת לקוחה מן ההקדמה למילון למונחי התכניקה משנת תרפ : ( 1929 ) ט" " ואולם גם מבלי הגזם את ערך עבודתם , רשאים , כמדומה , המסדרים לקוות , ...  To the book