היידן חזר לווינה כמנצח . ארבע השנים בלונדון , שם זכה לכבוד רב מכל עבר , פיתחו בו את המודעות העצמית לגבי מעמדו . לונדון הייתה המרכז המוזיקלי הגדול באירופה ואליה התנקזו גדולי האמנים . גם המוני הפליטים מצרפת ואמנים מכל היבשת הגיעו ללונדון בשל החיים המוזיקליים התוססים בעיר הגדולה באירופה . הם ידעו כי מי שיקבל הכרה בלונדון , ערכו יעלה במולדתו ובשאר המדינות — ספרד , גרמניה , איטליה , צרפת רוסיה ואוסטריה . בלונדון זכה היידן , כאמור , ליחס מיוחד כל זמן שהותו בעיר , במשך ארבע עונות . וינה קבלה מדי יום דין וחשבון על כך . אם בשהות הראשונה , כשחזר לווינה בשנת , 1793 עוד נמצאו ספקנים באשר למעמדו המוזיקלי , הרי בפעם השנייה לא זלזל בו איש . בכל מקום התקבל בתואר החדש — תואר דוקטור מאוניברסיטת אוקספורד . אומנם וינה לא השתנתה , אך לא יכלה להתעלם מכל הכיבודים שזכה להם בלונדון ובאירופה בכלל . עתה היו יצירותיו מבוקשות ביבשת . כל הדרך חזרה עד וינה , בעוברו דרך הערים הגרמניות השונות , זכה לקבלת פנים מיוחדת . עם הגיעו לווינה ביקש תחילה להיפגש עם הנסיך ניקולאוס אסטרהאזי השני , נכדו של מעסיקו ניקולאוס הראשון , ...
To the book