|
|
בלונדון . לאחר שנכחו במיסה בנמל קאלה , יצאו היידן וסלומון אל מחוץ לכנסייה בדרכם אל האונייה שעגנה ליד המזח . " אני חש כבחלום " , אמר היידן , ככל שקרבו לאונייה . " כל חיי לא ראיתי את הים , רק שמעתי וקראתי עליו , ועכשיו אני מבין כי כל שידעתי עליו מתגמד אל מול התחושה האופפת אותי , כאשר אני עומד מול המרחב הכביר הזה . איני יודע אם בכלל ניתן לתאר במילים את העוצמה הכחולה הזאת " . " אנשים שטו ושטים בים הגדול ורחב הידיים הזה בספינות מכל הגדלים ובכל העונות למטרות שונות " , אמר סלומון , " למטרות דיג , לצורך מעבר ממדינה אחת לאחרת , להשגת עבודה וגם סתם לטיול עינוגים . מלח שיוצא לים אינו בטוח שיחזור לביתו , הנשים בבית מחכות בדאגה לשובו , ובכל זאת הוא אינו נוטש את מקצועו " . בעודם משוחחים הלכו וקרבו השניים אל הספינה שתובילם לעבר החוף האנגלי . היידן היה תפוס במחשבותיו ולפתע אמר : " אני מלא התפעלות והשתאות למראה ההוד האופף את המרחבים . אני מתאר לעצמי כי כשהים גועש וזורק את מימיו השמימה הוא מעורר אימה רבה . יצאנו לדרך בחודש ינואר חורפי , וכל הדרך ירדו גשמי זעף ונשבו רוחות חזקות , ועתה הים נראה לי די שקט ...
To the book |
|
|