רשת חברתית

ערן הדס האם גל המחאות העולמי היה מתאפשר ללא פייסבוק וטוויטר ? שתי גישות חלוקות ביניהן על התשובה לשאלה זו . גישה אחת דוגלת בדטרמיניזם טכנולוגי , זרם במדעי החברה שייסד מרשל מקלוהן ; המדיום הוא המסר , הכלים משפיעים על המשתמשים , והטכנולגיה מעצבת את חיינו בהיבטים רבים מכפי שנדמה . לפי גישה זו , פייסבוק וטוויטר סיפקו למוחים יכולות טכניות ואפשרו הפצה המונית ומיידית של מסרים , אך גם התוו להם דרך חברתית שדרכה נוצרו פעילויות המחאה . המציאות מלמדת שלפחות במישור הדיפלומטי העולם פועל ברוח זו , כך שגם אם הנבואה אינה נכונה , היא מגשימה את עצמה : מארק פייפר , ששימש יועץ לביטחון לאומי של ארצות הברית , קרא להעניק לטוויטר את פרס נובל לשלום . פייפר לא דיבר רק מנהמת לבו ; הוא המשיך מדיניות של הממשל . בשנת , 2009 בעת שהמונים הפגינו באיראן נגד המשטר , פנתה מחלקת המדינה האמריקאית לחברת טוויטר , וביקשה ממנה לדחות פעילות תחזוקה שוטפת שהיתה אמורה להשבית את טוויטר באיראן למשך יממה . החברה נענתה לבקשה ודחתה את השבתת הרשת החברתית . מעבר לנורת האזהרה שנדלקת כתוצאה מהתערבות ממשלתית במנגנון כביכול ניטרלי , המקרה מצבי...  To the book