העם

ישי רוזו-צבי בעברית "יהודית" עשויה המילה "עם" להתייחס לקולקטיבים שונים . במקרא הנמלים הן עם , וכמוהם גם השפנים ( משלי לי , ( ו"כ-ה"כ ואילו במשנה נקרא שבט הכוהנים "עם קדושיך" ( יומא די בי . ( אמנם , לא בכל " עם" עסקינן כאן אלא ב"העם , " כלומר זה הידוע , המדובר . בשימוש הציוני המקובל "העם" אינו אלא האתנוס , וכך אכן נחקק בפתיחתה ( השקרית כידוע ) של הכרזת העצמאות "בארץ ישראל קם העם היהודי . " אלא שהעם עשוי לשמש גם בהקשרים נוספים , אזרחיים יותר . פעמים הרבה גבולות "העם" והכלול בו מטושטשים " ) מועצת העם " , " בית העם , ( " אם כי לעיתים ניתן להכריע בנקל על פי ההקשר " ) כל העם במילואים - רק בישראל . ( " הטשטוש עצמו אינו מקרי כמובן . הוא משמש היטב את השיח הפוליטי בישראל , ומאפשר להצניע את השיח האתנוקרטי ולהציג אותו כדמוקרטי . כך לא רק בשפת החוק אלא גם בדיבור היומיומי . למשל כאשר בית המשפט מואשם שאינו מייצג את "העם , " או כאשר "העם" כולו מתאחד עם מתיו ביום הזיכרון . מיהו אם כן "העם" של המחאה - זה אשר "דורש צדק חברתי ? " גם כאן הטשטוש מובנה . הטשטוש מתאפשר בדיוק בזכות היידוע , שכן העובדה שמדובר ב...  To the book