מחסה

מורן שוב תצלום זה , 14-מ ביולי , 2011 מתעד את הדירה שדפני ליף פרשה והשטיחה כדימוי בשדרות רוטשילד בתל אביב . התבוננו היטב בתצלום ושימו לב לדימוי של דירה במרחב הציבורי - ללא קורת גג , ללא קירות . הכל פרוץ ותחת כיפת השמים . בואו נתעכב רגע על התבוננות . התבוננות בציור ובתצלום , ומנגד - התבוננות בנוף ובמרחב ציבורי . תולדות האמנות מציגות את ההתבוננות כפעולה מתוך מחסה . הצייר העומד מול הנוף והצלם המכוון את המצלמה , שניהם , כמו הצייד בטבע , מוגנים מפני טורף - עומדים תחת מחסה . על כן גם המתבונן בדימוי מתבונן בו כמו מתוך מחסה . אני מבקשת להרחיב עמדה זו ולומר שהתבוננות בעולם היא לא רק התבוננות מתוך מחסה ( פיזי ותודעתי , [ אלא גם התבוננות אל מחסה ( תודעתי ופיזי . ( אתה מודע ( גם פיזית ) למיקומו בנוף , להיותך מתבונן . אתה מודע - זה הפירוש של הימצאות במחסה ; ואתה מתבונן ומחפש מחסה . אסביר : התבוננות היא חוויה פיזית , תודעתית ורגשית . הפיזירגשי-תודעתי כמו יושבים על אותו רצף - ולא תמיד אנחנו מזהים את הזליגה מהפיזי אל התודעתי . התבוננות היא מעין מסע - "מסע בעיני הרוח : " על הסקאלה בין הפיזי לתודעתי , ה...  To the book