גבולות המחאה

עלא חליחל 20 בכנות , אני יכול להבין את ההתלהבות שאולי מפעמת ברוחם של הצעירים והצעירות הפלסטינים למראה מאות אלפי המפגינים בתל אביב , בחיפה , בירושלים ובמקומות אחרים . אבל קשה לי לגלות הבנה להיסחפות הילדותית אחרי התופעה הזאת , אפילו בקרב חברים ( חלקם ותיקים ) במפלגה הקומוניסטית הישראלית ובחד"ש , ובקרב גורמים מסוימים בחברה האזרחית ובין הצעירים והצעירות ה"צפים . " המחזה הזה מזכיר לנו מיד את המוני כיכר תחריר בקהיר , עם הבדל באיכות התמונה והקול . ההבדל באיכות אינו פרט טכני בלבד - הוא חלק מן השוני המהותי בין שתי הכיכרות , כיכר תחריר בקהיר וכיכר המדינה בתל אביב . מן הכיכר הראשונה שידרה אלג'זירה ( לצד תחנות אחרות ) תמונות באמצעים בסיסיים , כמו טלפונים ניידים ואמצעים אלקטרוניים אחרים , בשל האיסור וההאפלה שהטיל משטרו של חוסני מובארכ ; ואילו התקשורת האלקטרונית הישראלית ניצלה את כל מה שיש בידיה ואת כל מה שאיו בידיה כדי לשדר את התמונות והקולות מכיכר המדינה . בקהיר יצאו למען זכויות בסיסיות של עם מדוכא , הכמה לחופש ביטוי , לחיים ולפרנסה בכבוד ולפריצה ממדינת מנגנוני הביטחון ; בתל אביב יצאו למען הכסף , ...  To the book