|
|
אולם הצורך בסדר קיים ועומד , כמו שהוסבר לעיל בשער השני . ואף הדבר הזר והמוזר ביותר , הפורץ את תחומי הסדר בפליאה ובחשיבה על המופלא , מן הראוי שיבואר ויפורש או יוסבר על פי כללי איזשהו סדר כדי להדגיש רעיון זה , נשוב כאן בשינוי צורה לתורת ההתכוונות , שנדונה בשער השני , בפרק הראשון : התודעה אינה עומדת מבתחילה מחוץ לעולם , כיתידה לעצמה , אלא היא מכוונת לענייני העולם למשמעיהם ולסדרם . על כן כל חשיבה עומדת בזיקה לסדר . הטעם לכך הוא שהחשיבה מתכוונת למשמעות , ומשמעות , על פי מושגה ומיבנה , היא בגדרו של סדר . יש טוענים , שניתן להיסוג אל מעבר לסדר ומאחוריו , אל אי סדר , שכינו אותו תוהו או תווהות גמורה , או אל מין מקור קדמון לסדר , בטרם היותו , לפני מעשי בראשית . אבל גם התוהו אינו יכול לעמוד מחוץ לזיקה לסדר . אמנם אפשר להעלות על הדעת באופן עקרוני את ההנחה , שהעולם הנפשי הרוחני , שהחשיבה היא עשייה נכבדה בו , נברא מן התוהו המוחלט . אבל אי אפשר לאמת הנחה כזו . בפעולות הנפש אתה מוצא שלבים ומעברים , מהזיה מנמנמת בדימויים והרהורים תועים ומקוטעים עד להכרה הברורה על פי כללים חמורים . המעברים מטושטשים , הם ...
To the book |
|
|