ו. דעת המופלא והיחס למיסטיקה

קשה לי להסכים לדעת היידגר ולדעת ההולכים בעקבותיו , שהעולם המדעי הטכני ואופני הידיעה והחשיבה שבו הם בגדר "נפילה" ( כפי שתיאר אותה ב"ישות ובזמן , ( " מעין חטא קדמון של התודעה המודרנית , ואפילו "ניהיליזם , " משום שהישות מתאדה ונעלמת , ולא נותרת ממנה אלא אפשטה ריקה . נהוגים שעליהם דובר בפרק השני , אני סבור , שהטכנולוגיה היא באמת מערכת נייטראלית , ולא שמו ותארו של עידן , שבו " נשתכחה תעודת הישות , " והישות עצמה נהפכה ל"מחסן אנרגיה , " למאגר מזומן לשימוש — ל"מתקונת . " אמנם עידן זה וכל המתהווה בו מבחינת תפיסת האמצעים והתכליות של חיי האדם מעמיד בעיה חמורה של אפשרות אלטרנאטיבה , של שינוי ותמורה . יש צורך בפתחון לב לפליאה על סדר עולם חדש , שבו אפשר יהיה "לבנות , לשכון ולחשוב" ( כשם חיבורו של היידגר משנת . ( 1951 ובוודאי קשה לי לקבל את פאסיביות הציפייה של היידגר להתגלות היש , לאירוע המשיחי הגואל , שיתארע בעולם כ"מתנה , " ויש לקבלו כ"מתנה . " אין צורך להיות מיסטיקן כדי להאמין באפשרות של הפליאה במשמע של שאלה וביקורת , של השתאות על סתירת סדרי הזהות הקיימת ועל צמיחת סדר זהות חדשה . כבר אמרו רבים לפ...  To the book