עם כל המרחק האמתי או המדומה , הן באמצעים והן במטרות , שבין יצירה אסתטית , שיטה בפילוסופיה או חקירה מדעית , טענו רבים בימינו שהצד השווה שביניהן הוא הרצון בחידוש שביצירה — הפליאה . הראייה המתחדשת בה לפתע מזכה את מאמצי הסקרנות והחשיבה במתת חסד מובן , שההבדלים בין יצירה אסתטית או פילוסופית לבין מחקר מדעי הם רבים , ויש שהפליגו ודיברו על קיומן של "שתי תרבויות" ( שם ספרו של ס"פ סנאו ) הנבדלות זו מזו ביסודן וי תרבות מדעית טכנית ותרבות הומאניסטית על מקצועותיה . ברור , שכל תחום יצירה משתמש בלשון מקצועית משלו . אולם כבר הוכח , שבכל יצירה מדעית גדולה יש מיסוד ההפתעה והגילוי , וכל עיקרה פריצה של סדרי המסורת בתחומה . בדורותינו נחקרו פריצות אלה , שהן מטיב הפליאה ומתולדותיה , והוכח למדי , שהן חידושים לא בפרטים , במתודות , בכלי מושגים וביטויים בלבד , אלא גם בכללים , באופני ראייה ובאמות מידה : תורת המכאניקה של גרמי השמים של ניוטון , תורת הפלאנטות של קפלר , תורת האלקטרו דינאמיקה של מקסוול ותורת היחסות הכללית והמיוחדת של איינשטיין , היו פריצות מכוחן של פליאות חדשות . לא יצירות אמנות בלבד , אלא אף תורות מ...
To the book