ג. בקשת האמצעים להשגת תכליות; התכנון בחינוך

רוב החשיבה שלנו יום יום היא בקשת האמצעים להשגת תכליות מסוימות . יש לגשור גשרים על פני נהרות ולבנות בתי מגורים , מקלט ומסתור מפני פגעי הטבע . זה תחום הראציו נליות ההנדסאית : לבקש את האמצעים החסכוניים והנוהים ביותר שבכוחם אפשר להגיע באופן היעיל ביותר אל המטרות , שהוצבו לפנינו סוג זה של ראציונליות נקרא "ראציונליות פונקציונלית" ( מקס ובר ) או "ראציונליות מתודית" ( דיקארט . ( אכן , תואר "מתודי" מתאים ביותר לסוג זה של פעילות החשיבה , שהרי מתודה עניינה ביוונית דרך . הראציו נליות המתודית היא איפוא אותה פעולה , המחשבת את הדרכים והשיטות הטובות ביותר להשגת תכליות מסוימות , הכול לפי התכלית ולפי אפשרות השגתה . טיפוס זה של ראציונליות מזניח את השאלה של טיב התכלית , אם אמנם ראוי להשיג אותה , אם היא כדאית לו לאדם , אם היא זו שנבו ר לו אדם , ואינו עוסק בהן כל עיקר . החשיבה על התכליות עצמן או " הראציונליות לפי עצמה ומהותה" " ) הסובסטאנטיבית" — שוב מקס ובר ) שייכת לסוג פעולה אחר , אבל קרובה לכך , אם כי קשה להפריד בין שני סוגי הראציונליות . בספרו הקטן "הפונקציה של השכל" מבחין וייטהד בין השכל "המשותף לאדם...  To the book