א. הפליאה, המופלא והפלא — אדם כמקור

הדברים האחרונים נאמרו לעיל , אף כי לא במפורש , ביחס שבין הפליאה המופלא והפלא . מתקבל הרושם , שהופעת הפלא אינה מתמצה במופלא מסוים בלבד . יש במופלא יותר ממה שהוא נראה . זה דורות רבים מבחינים בין הופעה ובין מהות ; יש שטענו , שההופעה רק "משקפת" או "נוטלת חלק , " או "מאירה" באור חודר את המהות הנסתרת , ויש שטענו , שההופעה היא עיקר ובלעדית , והמהות אינה אלא בעלת "איכויות נסתרות , " מין סובסטאנציה , פרי הדמיון והחושים ש"נתעצם" ( ג'ון לוק ) ולכל היותר היפותיזה , בדומה למושג הסיבתיות , שאין לה יסוד במציאות החיצונית . האמפיריציזם לצורותיו הורה שאין לנו אלא ההופעה והתופעות כמות שהן מופיעות , ועל כן יש לדחות מציאותה של כל מהות עצמית מעבר להן . קאנט הכניס לתורתו את המושג של "דבר כשהוא לעצמו , " שאינו נתפס לא לחושים ולא לשכל בעל הקאטגוריות , ולפיכך אי אפשר שיהיה אובייקט של ההכרה . קאנט הבדיל בין "דבר כשהוא לעצמו" לבין התופעה ( Erscheinung ) ולבין התדמית , ( Schein ) שהיא מראית עיניים בלבד . " הדבר כשהוא לעצמו" יכול בכלל להיתפס כנסתר רק ביחס לתופעה של דבר שהוא במגע עם חושינו ועם מושגי השכל , או בלשונ...  To the book